מי מרעיב את ילדיו?
האם שמעתם פעם על מישהו שמרעיב את ילדיו?
כמה שזה לא אנושי!
קשה לומר את האמת, אך אין ברירה. את השורות הבאות לא היה קל לכתוב: מה תעשו אם נאמר לכם, שיש הרבה הורים כאלה ויתכן שההורים הללו הם…אנחנו?
הכיצד? כל המחנכים טוענים פה אחד כי – "הלחם של הנפש של הילד הוא עידוד". וילד שלא מקבל כל יום עידודים, הוא ילד שהנפש שלו…מורעבת. וזה מספיק חמור להרעיב ילד.
בגמרא מסופר סיפור מאוד מוזר, שאפילו המפרשים התקשו לענות על השאלה, מדוע סיפור כזה מוזר מובא בגמרא.
הגמרא מספרת על שד שפגש ברבי יוסי, וביקש ממנו עזרה, וכך אמר: " אני השד האחראי על הנהר של העיירה שלכם. מעולם לא הזקתי לאיש. לא ביום, ולא בלילה. לפני שבוע, הגיע לנהר שד אחר, שביקש לכבוש את המקום עליו אני שולט. קבענו לפתוח במלחמה ביום שישי בחצות היום. המנצח –הוא זה שישלוט על הנהר. מבקש אני ממך, רבי יוסי, שתבואו כל בני העיירה ביום שישי בחצות היום, תעמדו סביב הנהר עם סירים וכפות, ותעשו רעש גדול ותצעקו: ' שלנו, תנצח! שלנו תנצח! ' .
הגמרא ממשיכה לספר אודות הסיפור המוזר: רבי יוסי הסכים לבצע את בקשתו של השד ובחצות יום שישי, כל בני הקהילה עמדו סביב הנהר ברעש גדול צעקו – שלנו תנצח!
לפתע, המים געשו, עלו וירדו, טיפות ניתזו לכל עבר ומיד לאחר מכן, נראה דם נשפך על המים.
מיד בסיום המעשה, נגלה השד לרבי יוסי ואמר לו: "תודה, ניצחתי".
עד כאן המעשה.
מפרשי הגמרא תמהו: ממתי הגמרא מספרת סיפורים כאלה, ומה המסר הסיפור ?
אך בסופו של דבר, המסר בהחלט ברור. המסר הוא – שאפילו שד זקוק לעידוד, וכל שכן בני אדם ובטח שילדים גם !
לעודד, לעודד, ולעודד!
