*כח הבן מכח האב*
(על חיקוי הורים )
עלינו לדעת כי כל התנהגות מצד ההורים, תועבר כמעט באופן בטוח לילדים.
צורת התנהגות ההורים ביום יום מועברת לילדם על ידי חיקוי.
חיקוי הינו צורת לימוד בילתי מורגשת מצד הילד, ומשום כך, צורת חינוך זו אינה "זוכה" להתנגדות מצד הילד. כלומר, כל מה שהילד רואה, הוא מפנים ומחקה, גם אם ההתנהגות אינה מוצאת חן בעיניו, וגם אם הוא אינו מעוניין בכך, וגם אם הוא אינו שם לב לכך, ושוב, משום שהחינוך המועבר על ידי חיקוי מגיע בעקיפין, אינו מורגש ואינו זוכה לשום התנגדות פנימית מצד הילד.
ממילא, אם הורה מרבה להגיב בכעס על כשלונם של אחרים, בדיוק באותו דפוס התנהגות ינקוט בנו, כאשר יראה כשלון למולו.
אם הורה ינהג בצמצום ובקמצנות, בדיוק באותו דפוס התנהגות ינקוט בנו.
אם הורה לא יאמין לאנשים, כך גם בנו.
אם הורה יתנהג באיבוד האיזון במצבי לחץ מועט, כך גם בנו יתנהג.
אם הורה יתעצבן שמעירים אותו – הרי שבנו יהיה העתק שלו.
זה הכלל: הילד יאמץ את דפוסי ההתנהגות שלנו, גם אם הם לא לרוחו. אמנם יש מקרים בהם הילד ינקוט בצורה הקיצונית למה שראה, אך לא ברוב המקרים.
