1. ההיבט הרפואי

ישנה הקבלה מפליאה בין הרפואה ומצוות הטהרה:

• שלב התחלת הוסת-הקרום הרירי המצפה את פנים הרחם, מתפרק ומתפורר. כתוצאה מכך, האישה מפרישה דם. והרחם חשוף לזיהומים ולדלקות.

          ברור שבזמן כזה מאוד לא בריא לקיים יחסי אישות.

• השלב שלאחר הדימום – בתקופה זו הרחם בונה מחדש את הקרום שנהרס בזמן הוסת. עפ"י מחקרים, תקופה זו נמשכת שבעה ימים. והיא מקבילה בהלכה ל"שבעה נקיים".

 מבחינה רפואית- ברור שגם בשלב זה עדיין אסור לקיים יחסי אישות, כיוון שהרחם עדיין פצוע ולא החלים.

• תקופת ההפרשה-בזמן זה מתרחש בד"כ הביוץ. זמן זה מקביל ליום טבילה שאז יכולה האשה לקיים יחסי אישות עם בעלה. אצל רוב הנשים זהו הזמן המתאים ביותר לקליטת הריון.

לפנייך מס' מחקרים בנושא הטהרה. חשוב לציין כי רוב המחקרים נעשו דווקא בחו"ל וע"י רופאים גויים.

• פרופ' לומברוזי: מחלות הלידה מצויות אצל הנשים היהודיות הרבה פחות מאשר אצל לא יהודיות. גם מקרי מוות ממחלות לידה פחותים אצלן ב- 35%."

• פרופ' בלה שיק מגרמניה ואחריו פרופ' דיוויד.ל. מאכט מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור חקרו את תרכובת דם הנידות. הם מצאו בו רעל הנקרא "מנוטוכסין". פיסטורו של הרעל לא הצליח להחליש את כוחו, ורק בהרתחה במאה מעלות נחלש כוחו של הרעל מעט.

• במחקר שערך פרופ' קלילן פורד במכללת ייל, גילה כי גברים המקיימים יחסי אישות בזמן הוסת, נחשפים אף הם למחלות זיהומיות. בנוסף לכך מכיל דם הוסת סוגים שונים של חיידקים כחיידקי ה"הרפס", העלולים לגרום למחלות וזיהומים קשים.                                        

• ד"ר סמיטליין כותב במחקר מדעי שערך: "יחסים המתקיימים בין בני זוג בתקופה שבא קרום הרחם הולך ונבנה והוא עדיין אינו מחוסן מפני חיידקים, גורמים לדלקות ולגירויים העלולים לגרום לסיבוכים ולמחלת הסרטן.
• צמד הרופאים הבכירים מניו- יורק: ד"ר אלכסנדר דופרק וד"ר ג'יקובס מיטליין גילו כי " בקרב הנשים היהודיות השומרות על דיני טהרת המשפחה, נדיר סרטן צואר הרחם ביחס לנשים הגויות…" הממצאים חד משמעיים עד כדי כך שאישה המגיעה לבדיקה במחלקה הציטולוגית בבי"ח בלינסון מתבקשת למלא שאלון בו השאלה הראשונה היא האם היא שומרת על דיני טהרת המשפחה…?"
• ד"ר שוסהיים- הלחות בנרתיק הרחם היא בעלת תגובה חומצית המהוה אמצעי הגנה וחיטוי כנגד זיהומים וחיידקים מזיקים.בתקופת המחזור נעלמת התגובה החומצית שהיא חומת ההגנה הטבעית של האישה,והיא  חשופה לזיהומים ודלקות.יתר על כך,יחד עם דם הנידות נפלט ריפוד דופן הרחם הפנימי,והוא דומה לפצע פתוח ומדמם,המהוה מצע אידיאלי לקליטת זיהומים ולחדירת חיידקים.כלי הדם מתחת לריפוד הרחם תופחים ומדממים, והופכים לכעין ספוג המוכן לשאוב לתוך מחזור הדם זיהומים וחיידקים העלולים לחדור בעת קיום יחסי אישות.אלו הן מקצת מן התמורות המתחוללות בגוף האישה בעת המחזור,והופכות את קיום היחסים לסכנה קיומית לבריאותה.
• מנהל בית החולים "משגב לדך", ד"ר מ.זלצברגר ,מזהיר שקיום יחסים בזמן המחזור ובימים הסמוכים לו עלול לגרום לכאבים חזקים ולחום,שהם סימפטומים לסיבוכים פנימיים שקשה לטפל בהם.
• פרופסור ב.שיק מגרמניה קיבל זר פרחים רעננים ממטופל אסיר תודה.הוא מסרם לעוזרת,שתשימם באגרטל.למחרת נבלו הפרחים ונשרו העלים.לתמיהתו,גילתה העוזרת:עוד אתמול ידעתי כי כך יקרה.כי עתה אני בזמן הוסת,ותמיד בזמן זה נובלים פרחים מסוימים שאני מחזיקה.דבריה עוררו בו ענין,והוא החל לחקור תופעה זו.במשך חודשים מספר מסר פרחים טריים לשתי קבוצות נשים,ותמיד הייתה התוצאה זהה, הפרחים שהנידות נגעו בהן,נבלו. הפרחים ביד הקבוצה השניה,פרחו. הוא נתן כמות זהה של קמח ושמרים,חלב וסוכר לשתי הקבוצות,ללוש מהן עיסות בצק שמרים.עיסות הנידות פתחו רק לחצי גבהן של עיסות הקבוצה המקבילה.המעניין הוא,שגם כאשר הנידות עטפו את ידיהן בכסיות גומי,לא הושווה גובהן של העיסות!

• פרופסור סטרוננוב, מרוסיה, בדק ומצא שנוכחותה של אישה בימי המחזור,מזיקה למשקאות שתוססים במרתפים,כגון יין לסוגיו,וחלב.כמו כן גילה,שנוכחותה ליד חולים כרוניים מעכבת את החלמת הפצעים ואיחוי החתכים.
• ד"ר דיויד ל. מכט, רופא ומדען, החליט לחקור באופן מדעי את המסורת הנקוטה מזה דורות בתעשיות שונות שלא להעסיק בהן נשים בתקופת המחזור. הוא ערך מחקר שיטתי במשך עשרים שנה וגילה כי אכן יש יסוד עובדתי מוצק לנוהג המונע נשים מלעסוק בעת המחזור בתעשיות בושם, בלקיטת פטריות יער, בדריכת ענבי יין ובטיפול בתולעי משי וכן בתהליך עישון הבשר.
• הרמב"ן זצ"ל,שהיה גם רופא מפורסם,כתב בחיבורו לתורה (ויקרא יח,יט) כי נסיונות הרופאים הוכיחו שדם הוסת הוא סם מות,ובעלי חיים שאכלוהו מתו.
•  במחקר שנערך בצרפת נתגלתה שורה מרשימה של רעלים כולל ארסניק, כולין וקריאטין. כשהזריקו דם זה לחיות גרם לדימומים, לבצקות ואף למוות. ממצאים מדהימים אלו פורסמו (בצרפתית) בספרו של ב' קהיינגואן: "הפיזיולוגיה וההיגיינה בתנ"ך". במקביל מצא פרופסור קלילן פורד, במחקר בנעשה במכללת ייל, שדם זה מכיל חיידקים רעילים כגון חיידקי הרפס, העלולים לגרום לגבר המקים יחסים בזמן זה לזיהום קשה.

• ההיבט הזוגי

ר' מאיר בעל הנס שואל בגמרא (לפני כ-2000 שנה) – "מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה?ועונה: "מפני שרגיל בה וקץ בה…כדי שתהא חביבה על בעלה, כבשעת כניסתה לחופה". זאת אומרת כי אם לא יהיו הגבלות ובני הזוג יהיו מותרים תמיד אחד לשני, החיבור יהיה משעמם ומאוס בעיניהם. גם אנשים שמבינים זאת מתקשים להציב לעצמם גבולות לאורך זמן, כיוון שהקדוש ברוך הוא טבע באדם יצר חזק על- מנת לקיים את העולם ע"י פריה ורביה, לכן הקדוש ברוך הוא מדריך אותנו מתי להתקרב ומתי לפרוש. התוצאה- הרחקה זו גורמת דווקא לקירוב בין בני- הזוג, לחידוש ולהתרעננות כמו "בשעת כניסתה לחופה".

מצוות הטהרה מלמדת את הגבר להתייחס לאשתו ולהעריכה, גם בזמן שהיא אסורה לו ואין קשר גופני ביניהם.

לפנייך מס' מחקרים בנושא טהרה וזוגיות:

• "בכל חודש וחודש מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כביום החופה,

              כשם שהלבנה מתחדשת בכל ראש חודש וחודש והכל מתאווין לראותה.

              כך האישה מתחדשת בכל חודש וחודש ובעלה מתאווה אליה וחביבה עליו כאישה חדשה…"

• ד"ר ז.ח. ליפשיץ – פסיכולוג בכיר: "בפרק זמן זה שהאישה אסורה לבעלה, ניתנת לבעל הזדמנות לפתח את יחסו האנושי כלפיה ללא תלות בדחפים היצריים. זה הזמן בו מגלה הוא את הצד האנושי שבאישה, מבין לליבה ולומד להעריך את עולמה הפנימי והרוחני."
• ד"ר סטופס, רופאה מאנגליה שהתגרשה מבעלה, עשתה מחקר מקיף על חיי הנישואין וכך כתבה: "אני שילמתי מחיר כ"כ גבוה עבור חוסר הידע שלי, עד שאני רואה לעצמי חובה קדושה לבוא ולהזהיר את הנשים האחרות שלא תכשלנה כמוני…".  במסקנתה היא כותבת : "ההלכה היהודית בעניין טהרת המשפחה מבטאת דרך חיים מתקדמת ביותר, כיוון שהיא בהרמוניה מלאה עם פעילות גוף האישה ומתאימה במדוייק לגלים הטבעיים של רצונות ותשוקות האישה. זוגות השומרים על הלכות אלו, מובטחים בחיי נישואין מאושרים."
• פרופ' נחום לאם:  "קל למדי להינשא, אך לשמור על קשר הנישואין זה עניין אחר לגמרי…   המשיכה הראשונית היא המקרבת בין זוגות צעירים, מביאתם לחופה ומסייעת להם בשנות הנישואין הראשונות, אך לאחר מכן, כשפג קיסמה של משיכה זו, נשקפת לנישואין התפוררות איטית. חדוות הנישואין ועליצותם מתחלפים בקהות רגשות וברפיון".  
• שני מדענים אמריקאים, ד"ר מסטר וד"ר ג'ונסון ערכו ניסוי בקרב זוגות שהתלוננו על אבדן עניין בחיי הנישואין.הם הפרידו ביניהם לתקופה קצרה,בת כשבועיים.כששבו ונפגשו,מצאו בני הזוג עניין רב ביניהם.אבל העניין לא נמשך יותר משבועיים.חזרו והפרידו ביניהם,וחוזר חלילה.הניסוי הוכתר בהצלחה,כל עוד נמשך.אבל בסיומו של הטיפול שבו בני הזוג לדירתם,והאדישות והניכור שבו לשרור במעונם,עם המתיחות והטרוניות,המרירות והטינה.

• ההיבט הפסיכולוגי
• מחקר של ד"ר ווייט מאנגליה מוכיח, כי בזמן נידה, האשה מדוכאת מבחינה גופנית ורגשית כתוצאה משינויים הורמונליים, לכן מומלץ להימנע מקרבה גופנית ובודאי מקיום יחסי אישות בזמן זה.

• התאפקות האישה במהלך המחזור ו-7 נקיים נותנת כוח לעובר שיוצר ממנה שגם לו יהיה כוח איפוק. ילד שבא בטהרה בריא יותר בנפשו ויש לו כוח איפוק בכל הנוגע לתאוות.

• ר.נריה- "מחקרים גילו לאחרונה, שבגוף האישה קיימת עקומת טמפרטורה.מיום תחילת הוסת ועד לאמצע המחזור נשאר החום ברמה נמוכה ושווה.מכאן ואילך הוא עולה,ונשאר גבוה עד לתחילת המחזור הבא,וחוזר חלילה.תנועה גלית זו מציינת את כל תהליכי החיים החשובים ביותר אצל האישה:פעולות הלב,לחץ הדם,כוח השרירים,חילוף חומרים וכו'.והיא משפיעה לא רק מבחינה גופנית אלא גם מבחינה נפשית. שעות וימים של התרוממות רוח ומרץ שופע מתחלפים בשעות וימים שאין בהם חפץ"
• ד"ר סטופס מבריטניה, רופאה לא יהודיה, שהתרגשה מבעלה, ערכה מחקר על חיי הנישואין,  וכתבה: "אני שילמתי מחיר כה גבוה עבור חוסר הידע שלי, עד שאני לעצמי חובה קדושה לבוא ולהזהיר את הנשים האחרות, שלא תיכשלנה כמוני". היא חקרה את הענין בשיטתיות וגילתה את המחזוריות הקבועה הקיימת ביחסי האהבה לבעל- עונה של גאות  מינית, ועונה של שפל. היא טוענת, שאילו נשמרו עונותיה בהתאם להרגשותיה, הרי שהאושר שלה היא בטוח.
• ד"ר סטופס כותבת בספרה: "שמעתי על ההלכה היהודית של טהרת המשפחה.היא מבטאת את דרך החיים המתקדמת ביותר האפשרית כיום בעולם, מכיון שהיא פועלת בהרמוניה מלאה עם גוף האישה.דרישת האישה לפרישות מתחילת הוסת והזמן הנקוב להתחדשות היחסים מתאימה בדיוק לגלים הטבעיים של רגשות האישה.זוגות השומרים על הלכות אלו מובטחים בחיי נישואין מאושרים".
• ד"ר מריה ס.סטופר, פסיכולוגית שאינה יהודיה,ערכה מחקר מקיף ויצאה בגילוי מרעיש:יש באישה גלי רגש רתמיים של גאות ושפל בתשוקתה לקיום יחסים.השפל הוא בעת הנידות והגאות שנים עשר עד ארבע עשר יום מתחילתה,ושוב ימים אחדים לפני תחילתה.והיא מציינת במחקרה:"אילו הייתה התחשבות בתמורות הרגשיות האלו,היו הנשים מאושרות יותר,והאגדה על תהפוכות מצב רוחה הייתה מופרכת.הנוהג היהודי העתיק של התנזרות הדדית במשך כשבועיים מתחילת המחזור תואמת בדייקנות את חוק המחזוריות הרגשית של תשוקת האישה".
• ד"ר ואן ולדה מהולנד: בגוף האשה קיים "ריתמוס"- תקופות של עלייה ותקופות של ירידה. הדבר בא לידי ביטוי במערכות הגוף השונות: פעולות הלב, לחץ הדם, כוח השרירים, חילוף החומרים וכו'. ה"ריתמוס" הזה פועל לא רק מבחינה גופנית, אלא גם מבחינה נפשית. בתקופת השגשוג והעלייה האשה חפצה בקרבה ובמגע, ואילו בתקופת השפל והירידה האשה מעדיפה להסתפק בגילויי חיבה אחרים. וקיום יחסים עלול להכביד עליה ואף להטריד אותה.