מרצה למכללה באוניברסיטת 'בר אילן' נכנס לאולם, מול עשרות סטודנטים הוא שולף שטר של 50 שקלים ומנופף בו לעיניהם. לאחר 30 שניות של נפנוף הוא פותח בהרצאה:
"סטודנטים יקרים, תדמיינו לכם שכרגע הנכם אנשי עסקים ויועצי כלכלה, השטר שבידי עומד למכרז, כל המרבה במחיר זוכה, נתחיל …"
סטודנט אחד זרק "שני שקלים…" וצחק, אחד אחר מקצה האולם צעק:
"חמישה שקלים.." וגיחך. שלישי אמר "עשרה שקלים" והמחירים החלו לעלות
17,24,32,43 עד שהגיעו לסכום של 49 שקלים..
הייתה שתיקה באולם, קולו של המרצה חתך את הדממה:" זהו? סיימנו? לפתע זעק אחד "51 שקלים!" הראשון שהעז לקפוץ לאש!!
ברגע שעברו את סכום ה-50 שקלים , הבלתי יאמן קרה! המחירים החלו לקפוץ במהירות, 80,110,200,250 התחרות הייתה בשיאה, הסטודנטים ממש נלחמו בכל מחיר, עד שזעק סטודנט אחד גבוה "500 שקלים"! ובכך זה הסתיים.
המרצה ביקש במחיאות כפיים לזוכה המאושר "כל הכבוד ניצחת!" לקול מחיאות הכפיים
הסטודנט שלף 5 שטרות של 100 ₪, ושב למקומו בגאווה עם שטר של 50 ש"ח מסכנים.
כולם ציפו להמשך דבריו של המרצה והלה סיכם: "יבוא יום וכל אחד מכם יצא לשוק העבודה, בתור יועצי כלכלה ואנשי עסקים, רציתי ללמד אתכם מוסר השכל שילווה אתכם בבואכם לעלם הכלכלה. הרבה פעמים נתקלים אנו בהצעות מפתות, בעסקאות שהיינו חפצים לסגור, מהצעה הפך הדבר לעסקה, ומעסקה לעיתים רבות לתחרות! הכרתי עסקנים גדולים בחיי שביום אחד פשטו רגל בשל תחרות, בשל תאוות הניצחון, איבדו את מעמדם ברגע!! אף על פי שהשכל הבריא וההיגיון לחשו אחרת, תאוות הניצחון גברה 'וניצחה', מה שהתברר למפרע ככישלון חרוץ!
כמו שבמקרה שלפנינו, כל אחד מכם יודע ששטר של 50 שקלים לא שווה פחות מאשר .. 50 שקלים! ובכל זאת הגעתם למצב של הפסד בשווי של פי-עשר משווי השטר, על 50 שקלים נסגרה כאן עסקה של 500 שקלים!! לא עסקה של 'שכל' נסגרה כאן אלא עסקה של רגש ותאווה. מה שנראה כניצחון גמור, בסופו של הפך לכישלון חמור!". קודם כל יהי רצון שעל הסטודנטים המתוקים יזכו לחזור בתשובה שלימה, אמן (מי שלא עונה 'אמן' שיזכה גם לחזור בתשובה, תענו אמן, ומי שלא עונה גם עכשו…סתם) . שתיים: דברי המרצה נכונים, אך נרחיב את היריעה. כמה פעמים בעל ואישה מתווכחים בבית על דברים של מה בכך? במקרה הטוב זה נגמר בצעקות ומי שברך עם שמות של בעלי חיות ובעלי מקצוע, במקרה הרע זה נגמר בגירושין!
השכל לוחש לוותר, הרגש והתאווה לנצח זועקים להילחם עד המוות, מה שנדמה לנו כניצחון. מתברר ככישלון! את/ה גרוש/ה והילדים קרועים. רצח על חנייה, אלימות על ממון, קללות על אי הבנה, משפחות מתפלגות בשל ירושה טיפשית! כל צד רואה את עצמו כמנצח, חוץ מהקדוש ברוך הוא המתבונן מן הצד בחבורה של 'ילדים קטנים', לא חבל?
המנצח האמיתי הוא הכובש את יצרו. המודה בטעויותיו, הבולם פיו בשעת מריבה.
נער הייתי וגם זקנתי (אמנם זקן שחור) ולא ראיתי אדם שוויתר והפסיד, להשם יתברך לא חסר להביא לך ממון, כבוד, או כל דבר אחר ש'נדמה לך' שהפסדת.
מה שהמרצה באוניברסיטה מנסה להסביר לסטודנטים בני העשרים האלה, מלמדים תלמודי תורה ברחבי הארץ לגילאי 5-6
מה ששיעור תורה יעניק לך לחיים, שום דבר לא יצליח להעניק.
באהבה ורוב חיבה אדיר אלעזר לוי
"לא ראיתי מימיי אדם שוויתר והפסיד … עכשיו כאשר וויתרת תקבל כפליים" רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה'חפץ חיים'
