לא לקלים המירוץ, לא לחכמים החינוך
לא לקלים המירוץ – לא משנה כמה יש לך כישרון בחינוך, חכמה, ידע חינוכי או יכולת תמרון עם הילדים. מה שיקבע אם הילד ידבוק בדרך התורה אם לא, הוא דבר אחד: הקשר החיובי, הטוב והחם בינך לבינו. את הקביעה הברורה הזו, מלבד המציאות המוכיחה זאת, כותב ה"עלי שור" (ח"א עמ' רס'- רסא') בצורה מפורשת: "דוקא האבות (ההורים) הם המקשרים את הבנים לתורת אל חי, ודוקא הקשר העמוק בין האבות (ההורים) והילדים הוא הוא המכוון את הילדים אל דרך השם. אי לזאת, חייבים לשמור על הקשר הטבעי הזה לבל יינתק לעולם…. אין לך דבר המקלקל את היחס הלבבי בין אבות לבנים כמו רוב מורא. כשהילדים עוד רכים, על האבות לדאוג ליום שבו יעמדו על דעתם, פן ח"ו מהתקבץ רשמים שליליים, מרוב פחד והטלת אימה בבית – יבעטו בהוריהם וילכו לדרכם"
המכנה המשותף לכל אותם מצבים בהם שמענו על ילדים שעזבו את הדרך אותה התוו להם ההורים, נראה כחוסר תקשורת ועוינות הולכת וגוברת בין ההורים לילדיהם. אע"פ שאינו נראה לנו בעין – מסתבר שזה מה שקורה בתוך הבתים פנימה.
נראה כי זהו הפתרון של קשר טוב מכבד ועמוק בין הורים לילדים כפתרון לבעיות הרגשיות ובעיות הנשירה, הוא פתרון כה פשוט. ועם כל זאת, לעתים כה קרובות… מתעלמים ממנו!
